השגת מטרות ויעדים, כמה להתאמץ? התועלת שבמאמץ, מוטיבציה, להגיע לכשל, כושר גופני, אימון ספורט, מאמץ מקסימאלי, פיתוח השכל, מאמץ שכלי
האם מאמץ מקסימלי באימון הוא באמת הכרחי?
אליעד כהן מדבר על מושג האימון והמאמץ ומנסה לברר האם אדם צריך להגיע למאמץ מקסימלי כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. קודם כול, הוא מגדיר מהו אימון: אימון הוא מצב שבו האדם מתאמץ. אם לא היה מאמץ כלל, אזי לא התקיים אימון. מכאן ניתן להבין שהמאמץ הוא הבסיס לאימון, וכעת עולה השאלה המרכזית - כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להגיע לתוצאה הרצויה?
מהם החסרונות של אפס מאמץ או מאמץ מוגזם?
אליעד מסביר שיש שני קצוות שבהם ברור שהמאמץ אינו אפקטיבי ואף מזיק. בקצה התחתון, אם אדם אינו משקיע מאמץ כלל (אפס אחוז מאמץ), לא רק שהוא לא יתקדם, הוא אף יתנוון עם הזמן. לדוגמה, אדם שיושב כל היום על כיסא מבלי לזוז, בסופו של דבר יאבד את היכולת ללכת. מכאן, ברור שכדי לשמור על יכולת בסיסית, חייבים מאמץ מינימלי לפחות.
בקצה העליון, יש את המאמץ המוגזם - המאמץ שהאדם אינו מסוגל לשאת, או מאמץ שבו האדם מתאמץ מעבר לגבול היכולת שלו. למשל, אם אדם מנסה להרים משקל כבד מדי, הוא עלול לקרוע שריר או לשבור עצם. זה מצב שמביא לנזק ולא להתפתחות.
האם יש הבדל בין מאמץ מרבי לבין מאמץ מעבר ליכולת?
אליעד מבחין בין שני סוגים של מאמץ: הראשון הוא מאמץ שמעבר ליכולת הפיזית של האדם, שאותו כמובן אין טעם לבצע, כי הוא מוביל לפציעות ונזקים. השני הוא המאמץ המרבי שהאדם מסוגל לבצע - כלומר, מאמץ מקסימלי בתוך גבול היכולת שלו. בהקשר של אימון גופני, לדוגמה, זה המצב שבו האדם מבצע את האימון הקשה ביותר שהוא יכול, אבל עדיין בגבולות היכולת שלו.
למה לא כולם מתאמנים במאמץ המרבי האפשרי?
אם המאמץ מביא להתקדמות גדולה, אז נשאלת השאלה - למה לא כולם מתאמנים תמיד במאמץ המרבי האפשרי? אליעד מסביר שישנם כמה חסרונות לכך:
אליעד מסביר שכדי להגיע לתוצאה האופטימלית בזמן קצר יחסית, נדרש אימון שיהיה קרוב ככל האפשר למאמץ המרבי, אך לא לעבור אותו. אם המאמץ נמוך מדי, האדם לא ישיג את התוצאה שהוא רוצה בזמן הרצוי, ואם המאמץ גבוה מדי, הוא ייפגע או יישחק ויאבד מוטיבציה. כלומר, קיים איזון עדין בין הגבול העליון (מאמץ מקסימלי) לבין רמה מעט נמוכה יותר, שהיא האופטימלית להתקדמות בטוחה ובריאה.
לדוגמה, אם אדם חייב להגיע להישגים גדולים בזמן קצר - למשל, הוא נדרש להיות בשיא הכושר תוך שלושה חודשים - עליו להתאמן בצורה שתהיה קרובה ככל האפשר למקסימום, אך תוך זהירות והקשבה לגוף כדי לא להגיע לפציעות או לשחיקה.
איך לדעת אם באמת חייבים מאמץ מקסימלי?
כאשר מישהו טוען שצריך להגיע למאמץ מקסימלי, אליעד ממליץ לשאול אותו "למה?". מה ההיגיון שעומד מאחורי ההמלצה הזאת? האם זה באמת מחויב? לדוגמה, אם מישהו אומר לך לנסוע לקריית שמונה, עליך לשאול "למה דווקא לקריית שמונה?" ולהבין אם זה באמת הכרחי. רק לאחר הבנת ההיגיון ניתן לדעת האם ההמלצה על מאמץ מקסימלי היא מחויבת או לא.
מהו ההקשר בין מאמץ פיזי למאמץ שכלי?
אליעד מרחיב את ההשוואה בין מאמץ פיזי לבין מאמץ שכלי, ומסביר שגם כאשר אדם מאמץ את השכל, קיימים תסמינים דומים למאמץ פיזי. אם אדם באמת רוצה להבין...
אליעד כהן מדבר על מושג האימון והמאמץ ומנסה לברר האם אדם צריך להגיע למאמץ מקסימלי כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. קודם כול, הוא מגדיר מהו אימון: אימון הוא מצב שבו האדם מתאמץ. אם לא היה מאמץ כלל, אזי לא התקיים אימון. מכאן ניתן להבין שהמאמץ הוא הבסיס לאימון, וכעת עולה השאלה המרכזית - כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להגיע לתוצאה הרצויה?
מהם החסרונות של אפס מאמץ או מאמץ מוגזם?
אליעד מסביר שיש שני קצוות שבהם ברור שהמאמץ אינו אפקטיבי ואף מזיק. בקצה התחתון, אם אדם אינו משקיע מאמץ כלל (אפס אחוז מאמץ), לא רק שהוא לא יתקדם, הוא אף יתנוון עם הזמן. לדוגמה, אדם שיושב כל היום על כיסא מבלי לזוז, בסופו של דבר יאבד את היכולת ללכת. מכאן, ברור שכדי לשמור על יכולת בסיסית, חייבים מאמץ מינימלי לפחות.
בקצה העליון, יש את המאמץ המוגזם - המאמץ שהאדם אינו מסוגל לשאת, או מאמץ שבו האדם מתאמץ מעבר לגבול היכולת שלו. למשל, אם אדם מנסה להרים משקל כבד מדי, הוא עלול לקרוע שריר או לשבור עצם. זה מצב שמביא לנזק ולא להתפתחות.
האם יש הבדל בין מאמץ מרבי לבין מאמץ מעבר ליכולת?
אליעד מבחין בין שני סוגים של מאמץ: הראשון הוא מאמץ שמעבר ליכולת הפיזית של האדם, שאותו כמובן אין טעם לבצע, כי הוא מוביל לפציעות ונזקים. השני הוא המאמץ המרבי שהאדם מסוגל לבצע - כלומר, מאמץ מקסימלי בתוך גבול היכולת שלו. בהקשר של אימון גופני, לדוגמה, זה המצב שבו האדם מבצע את האימון הקשה ביותר שהוא יכול, אבל עדיין בגבולות היכולת שלו.
למה לא כולם מתאמנים במאמץ המרבי האפשרי?
אם המאמץ מביא להתקדמות גדולה, אז נשאלת השאלה - למה לא כולם מתאמנים תמיד במאמץ המרבי האפשרי? אליעד מסביר שישנם כמה חסרונות לכך:
- מאמץ מרבי דורש השקעה גדולה יותר.
- הסיכון להיפצע או להינזק עולה ככל שמתקרבים לגבול המאמץ המרבי.
- מאמץ מוגזם גם מתיש, מנטלית ופיזית, והאדם עשוי לאבד מוטיבציה ולהפסיק להתאמן לאורך זמן.
אליעד מסביר שכדי להגיע לתוצאה האופטימלית בזמן קצר יחסית, נדרש אימון שיהיה קרוב ככל האפשר למאמץ המרבי, אך לא לעבור אותו. אם המאמץ נמוך מדי, האדם לא ישיג את התוצאה שהוא רוצה בזמן הרצוי, ואם המאמץ גבוה מדי, הוא ייפגע או יישחק ויאבד מוטיבציה. כלומר, קיים איזון עדין בין הגבול העליון (מאמץ מקסימלי) לבין רמה מעט נמוכה יותר, שהיא האופטימלית להתקדמות בטוחה ובריאה.
לדוגמה, אם אדם חייב להגיע להישגים גדולים בזמן קצר - למשל, הוא נדרש להיות בשיא הכושר תוך שלושה חודשים - עליו להתאמן בצורה שתהיה קרובה ככל האפשר למקסימום, אך תוך זהירות והקשבה לגוף כדי לא להגיע לפציעות או לשחיקה.
איך לדעת אם באמת חייבים מאמץ מקסימלי?
כאשר מישהו טוען שצריך להגיע למאמץ מקסימלי, אליעד ממליץ לשאול אותו "למה?". מה ההיגיון שעומד מאחורי ההמלצה הזאת? האם זה באמת מחויב? לדוגמה, אם מישהו אומר לך לנסוע לקריית שמונה, עליך לשאול "למה דווקא לקריית שמונה?" ולהבין אם זה באמת הכרחי. רק לאחר הבנת ההיגיון ניתן לדעת האם ההמלצה על מאמץ מקסימלי היא מחויבת או לא.
מהו ההקשר בין מאמץ פיזי למאמץ שכלי?
אליעד מרחיב את ההשוואה בין מאמץ פיזי לבין מאמץ שכלי, ומסביר שגם כאשר אדם מאמץ את השכל, קיימים תסמינים דומים למאמץ פיזי. אם אדם באמת רוצה להבין...
- כמה מאמץ צריך להשקיע באימון?
- האם מאמץ מקסימלי פוגע בגוף?
- מהם חסרונות המאמץ המוגזם?
- איך למצוא את רמת המאמץ האופטימלית?
- כיצד לפתח את השכל בצורה נכונה?