מאמץ של שריר, מתי שריר מתאמץ? מאמץ של מתיחה, מאמץ של כיווץ, שריר שמתכווץ הוא לא תמיד מתאמץ, שריר שנמתח הוא לא תמיד מתאמץ, איזה שריר מבצע את התנועה? איזה שריר עובד בתרגיל? איזה שריר מתאמץ? שריר ושריר נגדי מה ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ? אליעד כהן מסביר בהרחבה את ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ. הוא מדגיש שכיווץ שריר אינו בהכרח מעיד על מאמץ, שכן מאמץ אמיתי מתרחש רק כאשר השריר מתכווץ כנגד התנגדות מסוימת, כמו משקל. אם השריר מתכווץ אך אין התנגדות, אז אין מאמץ אמיתי. לדוגמה, כשבן אדם מרים משקולת בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל בייספס), השריר הקדמי של היד מתכווץ ומתקצר כדי להרים את המשקל שמושך כלפי מטה. במקרה הזה, השריר הקדמי אכן מתאמץ כי הוא עובד נגד ההתנגדות של המשקל. אך אם אותו אדם מחזיק את המשקל ועושה תנועה הפוכה (פשיטה במרפק), אז למרות ששריר היד הקדמית יכול להיות מקוצר, הוא לא בהכרח מתאמץ. השריר שמתאמץ במקרה כזה הוא דווקא השריר הנגדי, שריר היד האחורית, שמבצע את פעולת הבלימה האיטית של המשקל כשהיד יורדת. מתי שריר שמתוח מתאמץ? אליעד כהן מדגיש שלא כל מתיחה של שריר משמעותה שהשריר מתאמץ. מתיחת שריר היא פשוט שינוי באורך של השריר ואינה בהכרח כרוכה במאמץ אמיתי. מאמץ אמיתי קורה רק כאשר יש התנגדות נגדית ברורה שמולה השריר צריך לפעול. לדוגמה, אדם יכול להרגיש דווקא את השריר שנמתח ולא את השריר שמתכווץ. זה קורה לפעמים כאשר השריר שנמתח הוא תפוס או לא גמיש מספיק, ולכן מרגישים אותו בצורה חזקה יותר. אך חשוב להבין שתחושה זו של כאב או מתיחה אינה מעידה על כך שהשריר הזה התאמץ לבצע את התנועה, אלא שהוא פשוט התארך. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? כדי לדעת איזה שריר באמת מתאמץ בתרגיל מסוים, אליעד כהן מציע לשאול לאיזה כיוון המשקל או ההתנגדות מושכים אותנו. אם המשקל מושך את היד כלפי מטה, השריר שיתאמץ יהיה זה שצריך לפעול נגד ההתנגדות כלפי מעלה. לדוגמה: אם התנועה היא כפיפת מרפקים (להרים את המשקל), השריר הקדמי של היד מתאמץ כי המשקל מושך למטה והוא צריך למשוך את היד למעלה. אם התנועה היא פשיטת מרפקים (ליישר את היד נגד המשקל שמושך כלפי מעלה), השריר האחורי הוא שמתאמץ למשוך את היד למטה. כלומר, שאלת המפתח היא: לאיפה ההתנגדות של המשקל לוקחת אותנו?, והתשובה לשאלה זו קובעת איזה שריר באמת מבצע את המאמץ. מדוע מרגישים לפעמים את השריר הנגדי במהלך תנועה? אליעד כהן מסביר שבכל תנועה של שריר יש שריר נגדי שזז לכיוון ההפוך. לכן, בזמן תרגיל ייתכן ששני השרירים, גם הראשי וגם הנגדי, ישנו את אורכם (יתקצרו ויתארכו ...

אורך של שריר, שריר מכווץ, שריר מקוצר, שריר מתוח, שריר מוארך, שריר ארוך, לקצר את השריר, לכווץ את השריר, להאריך את השריר, למתוח את השריר, מה האורך של השריר? איזה שריר יותר ארוך? מתיחת שריר, כיווץ שריר מה קובע את אורך השריר בגוף האדם? כאשר בוחנים את אורך השרירים בגוף האדם, יש להתייחס לשני מושגים שונים של אורך: האורך האובייקטיבי של השריר, והאורך הסובייקטיבי או היחסי של השריר בהתאם לתנועת הגוף. מהו האורך האובייקטיבי של השריר? האורך האובייקטיבי הוא אורך השריר ללא קשר לתנועה מסוימת או לפוזיציה זמנית. לדוגמה, שרירי הרגל, כמו השריר הארבע - ראשי של הירך, ארוכים באופן אובייקטיבי יותר משרירי היד, כמו שריר הבייספס. הסיבה לכך היא המרחק בין נקודות החיבור של השריר בגוף האדם. למשל, המרחק בין מפרק האגן למפרק הברך גדול יותר מהמרחק בין מפרק הכתף למפרק המרפק. לכן, באופן אובייקטיבי, שרירי הרגל הם ארוכים יותר משרירי היד. מהו האורך היחסי של השריר וכיצד הוא משתנה? האורך היחסי של השריר מתייחס למצב השריר ביחס לתנועה או לפעולה שמבוצעת בגוף. כל שריר מחובר לגוף בשתי נקודות מרכזיות: נקודת התחלה ונקודת סיום. כאשר שתי נקודות החיבור הללו מתקרבות אחת לשנייה, השריר מתקצר, וכאשר הן מתרחקות, השריר מתארך. איך זה קורה בפועל בגוף? כאשר האדם מבצע פעולה של כפיפת המרפק, שריר היד הקדמית, הבייספס, מתקצר. השריר נראה נפוח יותר וקטן יותר באורכו. לעומת זאת, כאשר האדם מבצע פעולה של פשיטת המרפק (כמו להוריד משקולת מטה), השריר מתארך ונראה דק וארוך יותר. למרות שהאורך האובייקטיבי של השריר לא משתנה, האורך היחסי משתנה בהתאם לתנועה של הגוף. מהן דרגות הכיווץ והמתיחה השונות של השריר? האורך היחסי של השריר אינו בינארי, אלא נע על סקאלה של דרגות שונות של מתיחה וכיווץ. אפשר לקחת דוגמה מגומייה. אם מותחים גומייה, היא מתארכת ואם משחררים, היא מתקצרת. השריר פועל באותו עיקרון. למשל: כאשר היד ישרה לגמרי והמרפק בפשיטה מלאה, השריר נמצא במצב הכי מתוח שלו. כאשר המרפק כפוף חלקית, השריר מקוצר מעט. כאשר המרפק מכופף באופן מלא, השריר נמצא ...

שריר ושריר נגדי, שרירים מנוגדים, שריר אגוניסט, שריר אנטגוניסט, תנועה, תנועה נגדית, מתיחת שריר, כיווץ שריר, מתיחת שריר, הארכת שריר, קיצור שריר מהם שריר ושריר נגדי בגוף האדם? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומקיפה את המושג שריר ושריר נגדי, הידוע גם בשפה המקצועית כשריר אגוניסט ושריר אנטגוניסט. בגוף שלנו יש שרירים רבים שעוטפים אותו מכל הכיוונים, ותפקידם העיקרי הוא לאפשר לנו לבצע תנועות שונות במפרקים. כדי לבצע כל תנועה, חייב להיות שריר שמושך או מקצר (מתכווץ) ושריר נגדי שמתארך ונמתח בהתאם. כיצד מתבצעות תנועות בגוף על ידי השרירים? כאשר אדם מבצע פעולה מסוימת בגוף, כמו למשל הרמת רגל קדימה, הרמת רגל אחורה, כיפוף הגב, כיפוף הבטן, או הרמת הידיים למעלה והורדתם למטה, לכל תנועה כזאת חייב להיות שריר מתאים שמאפשר את התנועה הזו. אבל כל תנועה בגוף גם מאפשרת את התנועה ההפוכה שלה. למשל, כאשר אנחנו מכופפים את המרפק, השריר שנמצא בצד הקדמי של היד (הבייספס) מתכווץ, ובאותו הזמן השריר שנמצא בצד האחורי (טרייספס) מתארך ונמתח. מהי מערכת היחסים בין שריר אגוניסט לשריר אנטגוניסט? מערכת היחסים בין שריר לשריר הנגדי שלו מתבטאת בכך שכאשר אחד השרירים מתכווץ, השריר הנגדי מתארך אוטומטית. לדוגמה, בכפיפה של המרפק, שריר היד הקדמית (בייספס) מתכווץ ומקצר את המרחק בין נקודות החיבור שלו (מעל הכתף ומתחת למרפק), והשריר שנמצא בצד האחורי של היד (טרייספס) מתארך ונמתח, מכיוון שהנקודות שהוא מחובר אליהן מתרחקות זו מזו. ההפך מתרחש כאשר ... של המרפק (היד מתיישרת למטה). במקרה הזה, הטרייספס מתכווץ והבייספס מתארך ונמתח. מהו התהליך הפיזיולוגי של כיווץ ומתיחה של השרירים? השרירים פועלים בדומה לגומייה. כאשר שריר מתכווץ, שתי נקודות החיבור שלו מתקרבות אחת לשנייה, והשריר עצמו מתקצר. לעומת זאת, השריר הנגדי הופך להיות ארוך יותר ומתחיל להימתח. אליעד מסביר זאת עם דוגמה מוחשית של שריר היד הקדמית והאחורית: כאשר הבייספס מתקצר, השריר האחורי (טרייספס) מתארך, ולהפך. איך התנועה של שרירים משפיעה על שרירים נוספים בסביבה? בגוף האדם קיימים גם שרירים נוספים בצידי הגוף. למשל, כאשר רוצים להזיז את הרגל לצד, יפעל שריר שנמצא באזור הצדדי של הירך, וכאשר רוצים ...

דיאטה, מסה וחיטוב ביחד, מסה וחיטוב בו זמנית, העלאת מסה וחיטוב, עלייה במסת שריר, ירידה במסת שומן, איך מורידים אחוזי שומן ומעלים מסת שריר? איך להתחטב בלי לאבד מסת שריר? חיטוב ללא איבוד שריר, איך להעלות מסת שריר ולהוריד שומן? האם אפשר להעלות מסת שריר ולהוריד שומן בו זמנית? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ולוגית האם אפשר להעלות מסת שריר ובו זמנית להוריד אחוזי שומן, תהליך המכונה מסה וחיטוב בו זמנית. אנשים רבים רוצים לרדת במשקל, אך הם למעשה מעוניינים לרדת באחוזי השומן ולהעלות מסת שריר. הגוף מורכב מעצמות, שרירים, שומנים, ונוזלים, והמטרה האמיתית של רוב האנשים היא שינוי בהרכב הגוף, ולא סתם ירידה במשקל הכולל. מה משמעות העלאת מסת שריר והורדת שומן מבחינה לוגית? כדי להבין אם אפשר לעשות את שני הדברים יחד, אליעד כהן מסביר כי ישנם שני תהליכים נפרדים: בניית שריר - הגוף בונה שריר כאשר הוא מקבל מזון מעבר למה שנדרש לתחזוקה היומית הבסיסית (מאזן קלורי חיובי). פירוק שומן - הגוף מפרק שומן ... פחות קלוריות ממה שהוא צריך לתחזוקה. לכאורה, לא ניתן לבצע את שני הדברים האלה בו זמנית, מכיוון שלשם בניית שריר צריך עודף קלורי, ולשם שריפת שומן צריך גירעון קלורי. עם זאת, אליעד מבהיר שזה לא מדויק, ומסביר מדוע לוגית, הדבר אפשרי לחלוטין. האם חייבים להיות במאזן קלורי חיובי כדי לבנות שריר? על פי ההיגיון הפשוט, אם הגוף צריך 2,000 קלוריות ליום ואתה אוכל רק 1,900, לא אמור להיות לו מספיק משאבים לבניית שריר נוסף. אבל אליעד מסביר שזוהי טעות לוגית, כי הגוף אינו בהכרח מחלק את הקלוריות באופן אחיד בין השרירים לשומן. הגוף יכול לקחת את אותן 2,000 קלוריות ולהחליט לתת עדיפות לבניית שריר ולהקטין את אספקת הקלוריות לשומן, מה שיגרום לשריפת השומן גם ללא גירעון קלורי כללי. מה קובע אם הגוף יבנה שריר או ישרוף שומן? ההחלטה אם הגוף יבנה שריר או ישרוף שומן אינה תלויה בהכרח במאזן הקלורי הכללי בלבד. הגוף יכול להחליט כיצד הוא משתמש בקלוריות הזמינות לו, והחלטה זו יכולה להשתנות לפי: אימון גופני - גירוי השרירים על ידי אימון מגביר את הצורך של הגוף לבנות שריר. צריכת חלבון - כמות חלבון מספקת תומכת בבניית מסת שריר. החלטות פנימיות של הגוף - הגוף יכול להחליט לפרק שומן לצרכים אחרים גם במצב של מאזן קלורי נייטרלי. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם אדם אוכל יותר קלוריות ממה שהוא צריך, הגוף לא מחויב רק לבנות שריר, אלא יכול להחליט לפרק שריר או להפוך עודף קלורי לשומן בלבד. אם אדם אוכל כמות גבוהה של סוכר בלבד ולא מתאמן, הוא עשוי אפילו לאבד מסת שריר למרות עודף קלורי. מתי אי אפשר להעלות מסת שריר? אליעד מדגיש כי הדבר היחיד שנכון בוודאות הוא שאם השריר עצמו דורש 1,000 קלוריות לתחזוקה ואתה אוכל פחות מזה, לא תוכל לבנות שריר. במצב כזה, לא רק שלא תהיה בניית שריר, אלא תהיה ירידה במסת השריר. אך אם תאכל מעט יותר ממה שהשריר צריך, הגוף יכול להחליט להשתמש בעודף זה כדי להגדיל את מסת השריר ולפצות על הגירעון ממקור אחר, כמו פירוק שומן. האם זה אפשרי פרקטית לבצע מסה וחיטוב ביחד? אליעד כהן מציין שלדעתו, אדם המתאמן ונותן לשריריו גירוי קבוע, יחד עם צריכה מספקת של חלבונים, יוכל בהחלט להגדיל מסת שריר ובמקביל להוריד אחוזי שומן, גם אם הוא לא נמצא בעודף קלורי מובהק. הוא מסביר שהגוף, תחת גירוי מתאים, יעדיף לבנות שריר ולפרק שומן במקביל, מה שמאפשר מסה וחיטוב בו זמנית. הוא מוסיף הערה חשובה, כי ככל שהמאזן הקלורי חיובי יותר, כך יהיה קל יותר להגדיל מסת שריר, וככל שהמאזן הקלורי שלילי יותר, יהיה קשה יותר לשמור על מסת שריר קיימת. עם זאת, אלו לא תנאים מחייבים אלא נטיות כלליות של הגוף. מסקנה סופית - האם אפשר לבנות שריר ולשרוף שומן יחד? אליעד כהן מסכם שהרעיון המקובל שלפיו אי אפשר לעשות מסה וחיטוב בו זמנית הוא לא נכון ... לא מדובר בשני תהליכים סותרים אלא בתהליכים מקבילים שהגוף מסוגל לנהל במקביל, תלוי בהחלטות פנימיות של הגוף, בגירוי של השרירים, ובצריכת החלבון. סיכום ההסבר: מסה וחיטוב בו זמנית אפשרית לוגית ומעשית. המאזן הקלורי הכללי לא קובע לבדו את בניית השריר או פירוק השומן. הגוף יכול לחלק את האנרגיה בין בניית שריר ופירוק שומן לפי גירוי השרירים וכמות החלבון הנצרכת. אי אפשר להגדיל מסת שריר אם לא אוכלים לפחות את הכמות ...

בידוד שריר מטרה מתוך קבוצת שרירים, איך לבודד שריר ספציפי? איך לעבוד על שריר ספציפי? איך לנטרל שריר? איך להחליש שריר? שרירים דו מפרקיים, אי ספיקה אקטיבית של שריר, עבודה על חלק מהשריר, שיטות אימון למתקדמים האם אפשר לבודד שריר ספציפי מתוך קבוצת שרירים? אחת השאלות הנפוצות ביותר באימון מתקדם היא האם אפשר לבודד שריר ספציפי מתוך קבוצת שרירים. אליעד כהן מסביר שכדי להבין איך זה אפשרי, ראשית צריך להכיר את המבנה של הגוף - המפרקים, השרירים שמחוברים אליהם, ואת האופן שבו הם פועלים. הגוף בנוי ממפרקים, כאשר בכל מפרק ישנם שרירים שנמצאים מלפני, מאחורי או מצדדיו. השרירים הללו יכולים לבצע תנועות של כפיפה ופשיטה, והם פועלים על ידי התכווצות ומתיחה. אליעד מדגיש כי לשרירים יש שכבות שונות - כלומר, שרירים נמצאים לעיתים אחד מעל לשני, כך שיש שרירים עמוקים יותר ושרירים שטחיים יותר. הדבר יוצר מורכבות כאשר רוצים לאמן שריר ספציפי, במיוחד אם אותו שריר נמצא מתחת לשריר אחר. השאלה המרכזית היא האם קיימת דרך לבצע תנועות שיגרמו רק לשריר ספציפי להתאמץ ולא לשאר השרירים באותה הקבוצה. איך שרירים פועלים במהלך תנועות במפרקים? כאשר מבצעים תנועה במפרק, השריר חייב להיות מחובר בשני צידי אותו המפרק כדי שיוכל להתכווץ ולייצר את התנועה. למשל, בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל ליד הקדמית), שרירי הבייספס והברכיאליס מתכווצים, כיוון ששניהם מחוברים מעל ומתחת למפרק המרפק. אך יש הבדל חשוב בין שני השרירים הללו: שריר הברכיאליס חוצה רק את מפרק המרפק, בעוד ששריר הבייספס חוצה גם את מפרק המרפק וגם את מפרק הכתף. אליעד מסביר כי כאשר שריר חוצה שני מפרקים, נוצר מצב מיוחד שנקרא אי - ספיקה אקטיבית. משמעות הדבר היא שכאשר מקרבים את שתי נקודות החיבור של השריר זו לזו (למשל על ידי הרמת המרפק כלפי מעלה), השריר מתקצר בצורה כזו שהוא כבר חלש יחסית ולא יכול להתכווץ עוד באותה עוצמה. במצב זה, השריר בעצם מוחלש באופן טבעי ביחס לשרירים אחרים שחוצים רק מפרק אחד. מהי אי - ספיקה אקטיבית ואיך היא מאפשרת לבודד שריר ספציפי? אי - ספיקה אקטיבית מתארת מצב שבו שריר מאבד מכוחו כי הוא כבר מקוצר מראש דרך שני מפרקים. לדוגמה, אם תבצע כפיפת מרפקים כאשר הכתף מורמת (המרפק ... קרובות יותר זו לזו, ולכן הברכיאליס יהיה חייב לעבוד יותר חזק כדי להשלים את התנועה. זו שיטה אפקטיבית לגרום לשריר אחד מתוך קבוצה לעבוד יותר קשה על חשבון שריר אחר. מה ההבדל בין אי - ספיקה אקטיבית ואי - ספיקה פסיבית? אליעד מסביר שבנוסף לאי - ספיקה אקטיבית קיימת גם אי - ספיקה פסיבית. במצב זה, שריר חוצה שני מפרקים נמצא במצב מתוח בצורה קיצונית - למשל, כאשר הזרוע ישרה לחלוטין והבייספס מתוח דרך שני המפרקים ...

טווחי תנועה של השריר, איך לדעת מהם טווחי התנועה של השריר? איך לדעת מה טווח התנועה המלא של שריר? איך למתוח שריר מתיחה מלאה? איך לכווץ שריר כיווץ מלא? אחז של שריר, תחל של שריר, שריר דו מפרקי, טווחי תנועה מלאים, טווח תנועה חלקי מהו טווח תנועה מלא של שריר? כאשר רוצים להבין מהו טווח התנועה המלא של שריר בגוף האדם, חשוב לדעת תחילה על איזה שריר או קבוצת שרירים מדובר. כדי למצוא את הטווח המלא, חייבים להכיר באופן מדויק את נקודות התחל והאחז של השריר. תחל הוא הנקודה שבה השריר מתחיל, ואחז הוא הנקודה שבה הוא מסתיים. טווח תנועה מלא של שריר מתקיים כאשר הנקודות הללו הן במרחק המקסימלי אחת מהשנייה, מצב שבו השריר מתוח לגמרי, או לחלופין, כשהן במרחק המינימלי, מצב שבו השריר מכווץ לחלוטין. כיצד לזהות במדויק את נקודות התחל והאחז של השריר? כדי לזהות באופן מדויק את נקודות החיבור של השריר לגוף, מומלץ להשתמש במקורות מדעיים כגון ויקיפדיה או מקורות אנטומיים מקצועיים אחרים, המראים את השריר בצורה מדויקת ואנטומית. לדוגמה, לא מספיק לדעת שהשריר מתחבר בכתף, אלא חשוב לדעת בדיוק באיזה חלק של הכתף: חלק קדמי, חלק אחורי או אחר. המידע המדויק יאפשר ... הטווח המלא האפשרי. מה ההבדל בין טווח תנועה מלא לטווח תנועה חלקי? טווח תנועה מלא הוא הטווח המרבי שבו השריר יכול לנוע - כלומר, המרחק הכי גדול או הכי קטן בין נקודות החיבור של השריר. טווח תנועה חלקי הוא כל טווח שנמצא בין שני המצבים האלה, אך אינו מגיע אל הקצה המרבי של תנועת השריר. לדוגמה, אם אדם מכופף את המרפק רק באופן חלקי, הוא נמצא בטווח תנועה חלקי של שריר היד הקדמית ולא בטווח מלא. איך נכון לבצע מתיחה וכיווץ מלא של השריר? כאשר רוצים למתוח או לכווץ שריר לטווח המלא, חשוב לבצע את הפעולה ללא משקל. הסיבה לכך היא שמשקל חיצוני יכול להגביל את טווח התנועה ולפעמים ... שטווח התנועה הוא באמת מלא, יש להפעיל חשיבה לוגית ולבחון את הזוויות השונות של הגוף. למשל, כשמנסים למתוח את שריר היד הקדמית, ייתכן שתנועה פשוטה של המרפק אינה מספיקה וצריך להוסיף תנועות כגון הרחקת הכתף אחורה או סיבוב פנימי וחיצוני שלה. באופן דומה, כשמנסים לכווץ את שריר היד הקדמית, לעיתים הרמת המרפק מעל גובה הכתף תביא לכיווץ עמוק יותר. מהם שרירים דו - מפרקיים ואיך לטפל בהם נכון? שרירים דו - מפרקיים הם שרירים שמחוברים לגוף דרך שני מפרקים שונים. דוגמה לכך היא שריר היד הקדמית (הבייספס) שמתחבר גם למרפק וגם לכתף. במקרים אלה, מתיחה או כיווץ מלא דורשים להפעיל את שני המפרקים. ... רק ליישר את המרפק - אלא יש צורך גם לקחת את המרפק אחורה כדי למתוח את חלקו העליון של השריר המחובר לכתף. באופן דומה, בכיווץ מלא, יש להרים את המרפק למעלה ולקרב אותו לכתף. מדוע חשוב לבצע תרגול של טווחי תנועה ללא משקל? תרגול ללא משקל חשוב משתי סיבות עיקריות: המשקל עלול להגביל את טווח התנועה האמיתי שהשריר מסוגל לבצע, וכך מתקבלת תמונה לא מדויקת של יכולות השריר. שימוש במשקל עלול לגרום לפציעות עקב כניסה לטווח תנועה שהגוף אינו מוכן אליה, בעוד שביצוע ללא משקל מאפשר שליטה ובקרה טובים יותר. כיצד לחשוב בהיגיון במהלך מתיחה וכיווץ של השריר? בזמן הבדיקה של טווחי תנועה יש להפעיל חשיבה לוגית ולוודא שכל האפשרויות נבדקו. למשל, כאשר נראה שהשריר מתוח למקסימום, יש לשאול האם ניתן להוסיף עוד סיבוב פנימי או חיצוני של הגפה, לשנות את זווית הכתף או המרפק, או לבצע תנועה נוספת שתגדיל את הטווח. איך לטפל נכון בקבוצת שרירים שכוללת כמה שרירים שונים? כאשר מדובר בקבוצת שרירים, חשוב לדעת שכל שריר עשוי להתחבר למקום שונה בגוף. כך, למשל, בתוך קבוצת השרירים המרכיבים את הארבע - ראשי, ...

לכל שריר יש סוף והתחלה, אחז תחל של שרירים, אחז של שריר, תחל של שריר, אינסרשיין של שריר, אוריגן של שריר, חיבור השרירים לגוף, היכן השרירים מחוברים לגוף? נקודת החיבור של השריר לגוף, סוף השריר, התחלת השריר מדוע חשוב לדעת היכן בדיוק השרירים מתחילים ומסתיימים בגוף? כל שריר בגוף האדם אינו רק שריר כללי, אלא יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום ספציפיות מאוד, הנקראות תחל ואחז (אוריגן ואינסרשיין). אליעד כהן מסביר לעומק את חשיבות ההבנה המדויקת של נקודות אלו. הבנה זו מאפשרת ביצוע מדויק של תרגילים, בין אם מדובר במתיחה של השרירים או בכיווצם במהלך אימון. לדוגמה, שריר הבייספס מורכב משני ראשים - ראש ארוך וראש קצר. כל אחד מראשי השריר הללו מתחיל בנקודה ספציפית ומסתיים בנקודה ספציפית אחרת. אליעד מדגיש כי לא מספיק לומר שהשריר מתחיל בכתף ומסתיים בזרוע, אלא יש להבין את הנקודה המדויקת של ההתחלה והסיום. בתרשימים שונים שהציג, ניתן לראות נקודות מדויקות של חיבור השרירים לגוף, המצוינות באופן ברור ובצורה גרפית מפורטת. מה משמעות הנקודות המדויקות של תחל ואחז של שרירים? המשמעות של הכרת הנקודות המדויקות של התחל והאחז של כל שריר, מעבר למיקום הכללי, היא קריטית במיוחד כאשר מבצעים פעולות שדורשות דיוק מרבי, כגון מתיחה או כיווץ של שריר ספציפי. לדוגמה, אם מישהו רוצה למתוח שריר מסוים ביד, הוא צריך לדעת במדויק איפה השריר מתחיל ואיפה הוא מסתיים. הדבר יכול להשפיע על הדרך שבה יסובב את המפרק או את הכתף בעת ביצוע התרגיל. לדוגמה, אם השריר מתחבר בחלק החיצוני של הזרוע, אז סיבוב של היד החוצה יגרום למתיחה יעילה יותר של השריר. לעומת זאת, אם השריר מתחבר לנקודה אחרת, ייתכן שנצטרך לבצע סיבוב פנימי של היד או של הכתף. לכן, ההבדל בנקודות החיבור משפיע ישירות על אופן ביצוע התרגיל ועל האפקטיביות שלו. איך משפיעה ידיעת המיקום המדויק על תרגילי מתיחה וכיווץ שרירים? אליעד מסביר שככל שההבנה של מיקום השרירים מדויקת יותר, כך אפשר להגיע לרזולוציות גבוהות יותר של תנועה, מה שמאפשר מתיחה וכיווץ אפקטיביים יותר. כאשר אדם יודע בדיוק איפה השריר מתחיל ואיפה הוא מסתיים, הוא יכול לבצע תנועות שימתחו או יקצרו את השריר באופן ספציפי ומדויק יותר. לדוגמה, אם שרירי החזה מסתיימים בנקודה ספציפית בכתף, סיבוב הכתף החוצה יגרום למתיחה מקסימלית של שרירי החזה. אם השרירים היו מסתיימים במקום אחר, היה צורך בסיבוב אחר של הכתף כדי להשיג את אותה מתיחה אפקטיבית. לדעת אליעד, ידע כללי בלבד על מיקום השריר (למשל, שהשריר נמצא באזור הזרוע או החזה) אינו מספיק. הדיוק חשוב במיוחד כי הוא מאפשר עבודה נכונה יותר מבחינה אנטומית ופיזיולוגית, ומביא לתוצאות טובות יותר באימון או בשיקום מפציעה. מדוע חשוב לדעת את ההבדלים בין ראשי השריר? כאשר לשריר מסוים יש כמה ראשים (כמו שריר הבייספס), חשוב לדעת את ההבדלים ביניהם מבחינת מיקום נקודות ההתחלה והסיום של כל ראש. כל ראש מתחיל בנקודה אחרת ... יכולה להיות אפקטיבית יותר עבור ראש אחד ופחות עבור ראש אחר, וכך ניתן לתכנן תרגילים ספציפיים לכל חלק של השריר בנפרד, בהתאם למטרה הספציפית. מהן ההשלכות של הבנת תחל ואחז בהקשר לאימון גופני? ההשלכה המעשית היא שאם אדם יודע בדיוק היכן כל שריר מתחיל ומסתיים, הוא יכול לבצע אימון הרבה יותר מדויק. תרגילים יכולים להיות מדויקים יותר, מה שמוביל לשיפור ביצועים, צמצום ...

שכבות של שרירים, שריר מעל שריר, שריר מתחת לשריר, שריר שמסתיר שריר, שרירים פנימיים, שרירים חיצוניים, רמות של שרירים, השרירים בגוף האדם מה הכוונה בשכבות של שרירים בגוף האדם? הגוף האנושי מורכב ממספר עצום של שרירים המאורגנים לא רק בקבוצות שונות, אלא גם בשכבות של שרירים - שריר מעל שריר, שריר מתחת לשריר, ושרירים שמסתירים שרירים אחרים. כדי להבין זאת, ניקח לדוגמה את שרירי הגב. כאשר מסתכלים על אדם מהחוץ, רואים את שכבת השרירים החיצונית. אם היינו יכולים להסיר את העור, היינו רואים את השכבה הראשונה של השרירים, אך מתחתיה היינו מוצאים שכבה נוספת של שרירים, ולעיתים שכבה נוספת מתחת לשכבה זו וכן הלאה. אילו דוגמאות מדגימות את קיומן של שכבות שרירים? שרירי היד האחורית: כאשר אנו מתבוננים בשרירי היד האחורית, אנו רואים שרירים על פני השטח, אך מתחת להם יש שכבות נוספות של שרירים שמבצעים פעולות ספציפיות. שרירי הגב: הגב מורכב ממספר רב של שכבות של שרירים. השכבה החיצונית כוללת שרירים כמו הטרפז, אך מתחתיו קיימות שכבות נוספות, ובהן שרירים קטנים ופנימיים יותר, שלרוב אנו כלל לא מודעים לקיומם. שרירי החזה והצלעות: שרירים אלו גם הם בנויים בשכבות. מתחת לשריר הגלוי ניתן למצוא שרירים נוספים, אשר תפקידם להניע ולתמוך בתפקודים השונים של הגוף. שרירי הצוואר: שרירי הצוואר מורכבים מכמה שכבות, כאשר כל שכבה אחראית על טווח תנועות אחר של הצוואר והראש. מדוע חשוב לדעת שיש בגוף שכבות של שרירים? ההבנה שיש בגוף שכבות שונות של שרירים עוזרת לנו להבין לעומק כיצד תנועות הגוף מתבצעות. לעיתים כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת, אנו חושבים ששריר אחד מבצע ...

ראשים של שרירים, שריר הדו ראשי, שריר התלת ראשי, שריר הארבעה ראשי, חלקים של שריר, מכמה חלקים מורכב השריר? השריר מורכב מכמה חלקים, מבנה השרירים בגוף האדם מהם ראשים של שרירים ואיך הם בנויים? אליעד כהן מסביר שבנוסף למושג שכבות של שרירים בגוף האדם, קיים גם מושג הנקרא ראשים של שרירים. משמעות הדבר היא, ששריר אחד שנראה כלפי חוץ כיחידה אחת, יכול למעשה להיות מורכב ממספר חלקים או ראשים. חלקים אלו מתחברים יחדיו במיקומים מסוימים ומתפצלים במיקומים אחרים. כלומר, שריר אחד מבחוץ עשוי להכיל כמה חלקים מובחנים מבפנים. לדוגמה, שריר היד הקדמית, הנקרא שריר הדו ראשי או בייספס, נראה כשריר אחד גדול וברור, אך אם מתעמקים במבנה שלו, ניתן להבחין שהוא מורכב משני חלקים עיקריים: ראש ארוך של שריר הבייספס ראש קצר של שריר הבייספס אליעד מציין שברמה הבסיסית, שני החלקים הללו אכן מחוברים ביניהם בצורה מלאה, אך עדיין מתחברים בנקודות מעט שונות לגוף. למרות שבאופן חיצוני זה נראה כשריר אחד, בפועל יש לו שני ראשים או חלקים נפרדים שמתחברים בקצה אחד יחד ובקצה השני יכולים להתפצל מעט או להתחבר לנקודות חיבור שונות. האם קיימים עוד דוגמאות לשרירים עם כמה ראשים? כן. בנוסף לשריר הדו ראשי (בייספס), קיימים שרירים נוספים בגוף האדם שמורכבים ממספר ראשים או חלקים. דוגמה מפורסמת נוספת שאליעד מציג היא שריר התלת ראשי (טרייספס), שהוא שריר בעל שלושה ראשים, ושריר הארבע ראשי (קוודריספס), הממוקם בירך ומורכב מארבעה ראשים שונים. מה ההבדל בין ראשים של שרירים לבין שכבות של שרירים? אליעד מסביר שיש שני מושגים שונים שחשוב להבין בנוגע לשרירים בגוף: שכבות של שרירים: מצב שבו שרירים מסודרים אחד מעל השני. לדוגמה, מתחת לשריר הבייספס קיים שריר הברכיאליס שנמצא בשכבה עמוקה יותר. כך נוצר מצב של שריר מתחת לשריר. ראשים של שריר: מצב שבו אותו שריר עצמו מורכב ממספר חלקים נפרדים, המתאחדים ומתפצלים במיקומים שונים. לדוגמה, שריר הבייספס הוא שריר אחד המחולק לראש ארוך ולראש קצר. לכן, ההבדל המרכזי הוא שבשכבות של שרירים מדובר בשרירים שונים הממוקמים זה מעל זה, בעוד שבראשים של שרירים מדובר בחלקים נפרדים בתוך אותו השריר עצמו. מדוע חשוב לדעת על המבנה של ראשים בשרירים? אליעד מציין כי ידיעת ...

שרירים דו מפרקיים, שרירים רב מפרקיים, כמה מפרקים חוצה השריר? אי ספיקה אקטיבית, אי ספיקה פסיבית, מתיחה מלאה של השריר דרך 2 מפרקים, כיווץ מקסימאלי של השריר דרך 2 מפרקים, שריר הבייספס, שריר הטרייספס מהם שרירים חד מפרקיים, דו מפרקיים ורב מפרקיים? בגוף האדם קיימים סוגים שונים של שרירים, הנבדלים ביניהם לפי מספר המפרקים שהם חוצים. שריר חד מפרקי הוא שריר שחוצה רק מפרק אחד, ולכן הוא משפיע על תנועה של אותו מפרק בלבד. לדוגמה, שריר הברכיאליס שחוצה רק את מפרק המרפק, ולכן משפיע רק על כפיפה במרפק. לעומתו, שריר דו מפרקי הוא שריר שחוצה שני מפרקים, ולכן יכול לבצע תנועה בשני המפרקים, כמו שריר הבייספס החוצה את מפרק המרפק ואת מפרק הכתף. קיימים גם שרירים רב מפרקיים, החוצים יותר משני מפרקים ומשפיעים על תנועות מגוונות במפרקים שונים בגוף. מה ההבדל בין שריר הברכיאליס לשריר הבייספס? שריר הברכיאליס הוא שריר חד מפרקי החוצה רק את מפרק המרפק. השריר מחובר מעל ומתחת למרפק, ולכן מבצע פעולה אחת בלבד - כפיפה של המרפק. לעומת זאת, שריר הבייספס הוא דו מפרקי, ולכן מחובר גם למרפק וגם לכתף. בשל כך, הבייספס מסוגל לבצע שתי פעולות שונות - כפיפה במרפק וכפיפה בכתף. כיצד משפיע מיקום מפרק הכתף על פעילות שריר הבייספס? כיוון ששריר הבייספס חוצה גם את מפרק הכתף, מיקומה של הכתף משפיע משמעותית על פעילותו. אם הכתף נמצאת במצב מתוח לאחור (פשיטה), שריר הבייספס יהיה מתוח יותר, כיוון שהוא נמתח משני הצדדים - גם דרך מפרק המרפק וגם דרך מפרק הכתף. מנגד, ... מקוצר יותר ופחות מתוח, ולכן מתיחתו וקיצורו תלויים בשני מפרקים אלה. מהי אי - ספיקה פסיבית ואיך היא מתבטאת בשריר הבייספס? אי - ספיקה פסיבית מתרחשת כאשר שריר דו מפרקי מגיע למתיחה המקסימלית שלו דרך שני המפרקים שהוא חוצה. לדוגמה, שריר הבייספס מגיע לאי - ספיקה פסיבית כאשר היד נמצאת מאחורי הגוף, כך שהוא מתוח הן במפרק הכתף והן במפרק המרפק. במצב זה, שריר הבייספס לא יכול להימתח יותר, ולכן נמצא במתיחה מרבית. מהי אי - ספיקה אקטיבית וכיצד היא באה לידי ביטוי בשריר הטרייספס? אי - ספיקה אקטיבית מתרחשת כאשר שריר דו מפרקי מתקצר בצורה מקסימלית דרך שני המפרקים שהוא חוצה. שריר הטרייספס, הכולל את הראש הארוך שחוצה את מפרק המרפק ואת מפרק הכתף, מגיע לאי - ספיקה אקטיבית כאשר היד נמצאת מאחורי הגוף במצב של פשיטת יתר במרפק ובכתף. במצב זה, השריר מתקצר בצורה מרבית, וכתוצאה מכך האדם מרגיש לחץ וכאב בשריר, מכיוון שהסיבים השריריים דחוסים בצורה המקסימלית האפשרית. כיצד מיקום היד משפיע על עבודת שרירי הטרייספס? שריר הטרייספס מורכב משלושה ראשים: שני ראשים קצרים החוצים רק את מפרק המרפק, וראש ארוך החוצה גם את מפרק הכתף. ... נמצאת מאחורי הגוף, הראש הארוך נמצא בקיצור מרבי (אי - ספיקה אקטיבית). כאשר היד נמצאת באמצע (לדוגמה, לצד הגוף), השריר לא יגיע לעולם לקיצור או מתיחה מרבית, מאחר והוא מושפע ממיקום מפרק הכתף. מה כדאי לזכור כאשר מבצעים תרגילים לשרירים דו מפרקיים? כאשר מתאמנים על שרירים דו מפרקיים, חשוב להבין שהמתיחה והכיווץ שלהם תלויים במיקום שני המפרקים אותם הם חוצים. לפיכך, כדי להגיע למתיחה מקסימלית או לקיצור מקסימלי של השריר, צריך למקם את הגוף במצב שבו שני המפרקים משפיעים על השריר בצורה הרצויה. לדוגמה, כדי למתוח את שריר הבייספס, ...