מהם סוגי המידע הקיימים ואיך להבדיל ביניהם?

אליעד כהן פתח בהרצאתו על כך שבעולם קיימים סוגים רבים של מידע, אך אפשר לחלק את כל המידע לשני סוגים מרכזיים: מידע המבוסס על היגיון ומידע המבוסס על ניסיון. לצד שני אלו ישנו גם מידע המשלב ביניהם, כלומר, מידע המבוסס גם על ניסיון וגם על היגיון.

לדוגמה, מידע לוגי טהור הוא כזה שניתן להסיק ממנו מסקנות באופן חד וברור על בסיס היגיון בלבד. לדוגמה, אם אומרים "בחדר יש שולחן", ניתן להסיק לוגית שלא ייתכן מצב שבו באותו מקום ובאותו הזמן גם יהיה שולחן וגם לא יהיה שולחן, כי "יש" ו"אין" הם שני הפכים מוחלטים.

לעומת זאת, מידע המבוסס על ניסיון הוא מידע שאינו נובע בהכרח מהיגיון, אלא מהתנסות אקראית או מהסכמה כללית של בני האדם. למשל, העובדה שבאנגלית לחתול קוראים "cat" היא מידע מבוסס ניסיון, שכן אין שום סיבה לוגית שכך יקראו לחתול. השם הוא אקראי לחלוטין ונובע מהסכמה חברתית, לא מהיגיון.

הסוג השלישי הוא מידע שמשלב ניסיון עם היגיון. לדוגמה, אם אנחנו יודעים שבאנגלית לחתול קוראים "cat", וגם יודעים שעל מנת ליצור צורת ריבוי באנגלית מוסיפים "s" למילה, אנחנו יכולים להסיק בהיגיון שהרבים של חתול יהיה "cats". המסקנה הזו מבוססת על מידע אקראי (cat) והיגיון לוגי של חוקי שפה (הוספת "s").

מה היו טעויותיהם של גדולי הפילוסופים?

אליעד כהן נותן דוגמאות לגדולי הפילוסופים מן העבר, כמו אריסטו, אשר מצד אחד עסקו בהיגיון ובפילוסופיה טהורים, אך מצד שני נשענו על מידע שהיה מבוסס על ניסיון, שהתברר לימים כלא נכון. לדוגמה, בעבר חשבו שיש ארבעה יסודות (מים, אש, אוויר, אדמה), ואילו היום אנו יודעים, בזכות המדע, על קיום האטום וחלקיקים קטנים יותר, ולכן אותו מידע התברר כשגוי.

דוגמה נוספת שנתן אליעד היא שהיום ילד בבית ספר יסודי יכול לדעת עובדות מדעיות בצורה מדויקת יותר מגדולי הפילוסופים של פעם, אך זה לא אומר שהוא חכם מהם בהכרח, אלא רק שיש לו ידע עדכני ומדויק יותר, שנובע ממחקרים מדעיים ומניסיון מצטבר.

גם הרמב"ם הוזכר כדוגמה לאדם שחילק את חכמתו לשני סוגים של מידע: מצד אחד כתב ספרים המבוססים על היגיון טהור, כמו "מורה נבוכים", ומצד שני אימץ ידע מדעי שהיה נפוץ בתקופתו אך התברר מאוחר יותר כלא נכון.

האם יכול להיות שחכם אמיתי יטעה?

לפי אליעד, אדם יכול להיות חכם אמיתי, ואף להגיע למאה אחוז של חשיבה לוגית נכונה, ועדיין לעשות טעויות. זה יקרה במקרים בהם המידע שעליו מבוססות ההנחות הוא מידע חלקי, שגוי או חסר, הנובע מניסיון. הוא מדגיש כי אדם חכם באמת לעולם לא יטען שמשהו נכון בוודאות מוחלטת אם אותו דבר אינו נכון כלל. כלומר, יכול להיות מצב שאדם מאוד חכם יאמין במידע המבוסס על ניסיון ויגלה לאחר מכן שהמידע הזה היה שגוי, אבל אין אפשרות שאדם חכם באמת יטען באופן ודאי שמשהו נכון לחלוטין כאשר המידע הוא שגוי לחלוטין.

האם ידע בתחום הנפש הוא לוגי או ניסיוני?

אליעד טוען שכל התחומים הקשורים לנפש ולפילוסופיה של האדם, שבהם הוא עצמו מתעסק רבות, הם תחומים המבוססים על היגיון טהור ולא על ניסיון או על מחקרים מדעיים. זה לא אומר שאין מחקרים או ניסיון שתומכים בדברים אלו, אלא רק שעיקר הידע בהם הוא לוגי בלבד, כמו מתמטיקה. כלומר, כאשר הוא מסביר דבר מה על תחומי הנפש, הוא לא מתבסס על ניסוי או על מחקרים אלא על היגיון בלבד.

איך להתייחס למידע הקשור לכושר ופיתוח גוף?

בתחום הכושר, התזונה ופיתוח הגוף, אומר אליעד, המידע מבוסס בעיקר על ניסיון וגם על היגיון, כלומר, על שילוב של השניים. למשל, העובדה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה אינה לוגית לחלוטין אלא מבוססת ניסיון. הרי אפשר היה לחשוב שאולי צריך לנשום אחרת כדי לקפוץ או לעשות פעולה טלפתית. ההבנה ששרירי הרגליים אחראים לקפיצה הגיעה מניסיון, ולאחר מכן ההיגיון מופעל על ניסיון זה.

אליעד מזהיר כי מידע בתחום זה יכול להשתנות או להתגלות כשגוי משלוש סיבות מרכזיות:

• יתכן ויגלו מידע מדעי חדש בעתיד שישנה את ההבנה הנוכחית.
• ייתכן שכבר כיום ישנו מידע מדעי מעודכן יותר שאינו ידוע עדיין לכולם.
• ייתכן שההיגיון עצמו המופעל על הניסיון אינו מדויק.

מה המלצתו של אליעד לגבי מידע?

אליעד כהן ממליץ לכל אדם לבדוק באופן אישי כל מידע שהוא שומע, כולל המידע שהוא עצמו מעביר. הוא אומר שלא משנה מי אמר את המידע, אפילו אם זה הוא עצמו, יש לבדוק האם המידע נכון, מדויק ורלוונטי. אין לסמוך בצורה עיוורת על אף אחד. הוא ממליץ לכל אחד לחקור בעצמו, לשאול שאלות כמו: מי אמר? למה זה נכון? מאיפה המידע? אילו מחקרים? מי עשה אותם? למה המידע הזה נכון דווקא עבורי?

הוא מסיים ואומר שכל אחד חייב להפעיל את השכל האישי שלו ולבחון כל מידע בצורה ביקורתית.