המידע הבא נועד, הן עבור מי שרוצה לאמן את כל החלקים שבשריר שלו, הן עבור מי שרוצה לדעת לגוון ולאמץ יותר את השריר שלו, והן עבור מי שרוצה לדעת לרמות את עצמו ואת החברים שלו, בכמה משקל הוא מרים? והן עבור מי שרוצה להבין איך זה באמת עובד.

אז בעיקרון, לשריר יש טווח תנועה מסוים. אז נניח שנזיז משקל, בטווח תנועה מלא של השריר. אז לכאורה אימנו, את כל השריר. אבל השאלה היא, היכן באמת היה לשריר הכי קשה? בהתחלת / באמצע / בסוף - טווח התנועה?

אז ראשית כל, נסה לבצע תרגיל התנגדות כלשהו עם משקל כלשהו, בטווח תנועה מלא. אבל נסה לבצע את התנועה יחסית ממש לאט, מספר פעמים. ותבדוק, היכן בדיוק בתנועה החלק שהכי קשה לך? תראה שיש נקודה מסוימת, ששם הכי קשה לשריר שלך.

ומי שיחקור את העניין יראה שיש מושג שנקרא זווית ישום. שזה בעצם אומר, שכאשר יש זווית של 90 מעלות, בין המפרק שלנו לבין הכיוון שאליו המשקל מושך את המפרק, הרי ששם יהיה החלק הכי קשה של השריר.

לדוגמה, נניח שמבצעים את התרגיל כפיפת מרפקים. שבעצם מרימים משקולת, ומקטינים את הזווית של מפרק המרפק, באמצעות כיווץ של שריר הבייספס. עכשיו, המשקל מנסה למשוך את היד למטה כמובן, בגלל כוח המשיכה (בשונה ממשקל שמושך אותנו למעלה / הצידה, כאשר משתמשים במכשירים שונים אחרים).

עכשיו, כאשר מחזיקים את המשקל ביד, כאשר יש זווית של 180 מעלות במפרק המרפק, הרי שבשלב הזה, שריר היד הקדמית בכלל לא מתאמץ, אלא העומס נופל על המפרק של המרפק, יחסית בלי לאמץ את השריר. כי השריר נמצא במתיחה מקסימאלית.

עכשיו, נתחיל להרים את היד עם המשקל, אל כיוון הכתף, תוך כדי יצירה של זווית חדה במפרק המרפק. עכשיו נתחיל בעצם לכווץ את שריר היד הקדמית, והשריר יתחיל להתאמץ. כאשר נגיע לזווית של 90 מעלות במפרק המרפק, שם יהיה לנו הכי קשה.

ולא בגלל שיש זווית של 90 מעלות במפרק המרפק, אלא בגלל שבנקודה הזאת, נוצרת גם זווית של 90 מעלות, בין המפרק שמתאמץ, שהוא מפרק המרפק, לבין הכיוון שאליו המשקל מושך אותנו, דהיינו, כלפי מטה.

ז"א שאם נדמיין שהמשקל שאנחנו מרימים מהרצפה, מחובר בחוט לרצפה. אז בעצם בהתחלת התנועה שלנו, יש קו ישר, של היד שלנו, עם החוט שאליו מחובר המשקל. ויש זווית של 180 מעלות, גם במפרק המרפק וגם בחיבור שבין כף היד שלנו, אל החוט שמחבר את המשקל אל הרצפה. וכאשר נתחיל להרים את המשקל, ונגיע לזווית של 90 מעלות במפרק המרפק שלנו, הרי שבעצם אז תתקבל גם זווית של 90 מעלות, בין המרפק שלנו, לבין החוט שמחבר את המשקל לרצפה, שנמצא כל הזמן, בדיוק מתחת למשקל שלנו (ולא בנקודת המוצא של המשקל שלנו). שם בעצם יהיה לנו הכי קשה.

ובתנוחה הזאת, ככל שנקטין את הזווית שבמפרק המרפק שלנו, אל מתחת ל 90 מעלות, הרי שבעצם הזווית שבין המרפק שלנו, לבין החוט שמושך את כף היד שלנו לרצפה, הזווית שם תקטן מ 90 מעלות. וככה יהיה לנו הרבה יותר קל. עד כדי כך, שבסוף טווח התנועה של שריר היד הקדמית, היכן שהוא הכי קצר? בעצם שוב לא נאמץ את השריר בכלל, במידה והמשקל יהיה בדיוק בקו ישר מעל המרפק שלנו (0 מעלות / 360 מעלות). שאז העומס ייפול על המפרק של המרפק, ולא על שריר היד הקדמית.

ומה יקרה אם במקום למשוך את המשקל מלמטה, נמשוך את המשקל מצד הגוף שלנו, באמצעות אחד מהמכשירים, וככה נבצע פעולה של כפיפת מרפקים, כאשר המשקל מושך אותנו הצידה ולא למטה?

במקרה כזה לדוגמה החלק הכי קשה בתרגיל, יהיה במיקום שונה, ולא בהכרח היכן שיש 90 מעלות במפרק המרפק שלנו. אלא בהכרח היכן שיש זווית ישום של 90 מעלות, בין המפרק שמתאמץ, לבין הכיוון שאליו המשקל מושך אותנו.

וכפי שאמרתי, נסה ותראה. בצע טווח תנועה מלא, כאשר תבצע את הפעולה לאט לאט, גם בכיווץ וגם במתיחה, ותראה שיש חלק שיותר קשה מחלק אחר, בתוך טווח התנועה עצמו.

ומה כל זה בעצם אומר לנו? שאם ברצונך לאמץ את כל החלקים של השריר שלך, ולחזק את כל השריר שלך, עליך לשים לב שהשריר שלך מתאמץ ושהכי קשה לך לבצע את הפעולה, בכל אחת מהנקודות שבטווח התנועה של השריר שלך.

ואיך לעשות זאת? תשובה: באמצעות מיקום שונה של המשקל, ביחס למפרק שלך (אפשרי על ידי שינוי מיקום המשקל / מיקום הגוף / זווית המפרקים של הגוף). או לפחות, תן על זה את דעתך.

ורק שים לב, שבקצוות של טווח התנועה, יהיה לך יותר קשה. וצריך לשים לב שלא להיפצע. כי לחלקים השונים של השריר, יש כוח שונה. וכאשר עיקר המאמץ יהיה בהתחלת / סוף טווח התנועה, יהיה לך כוח אחר (היכן שהשריר הכי מתוח וארוך, הכי מסוכן. כי הכי קרוב לקרוע אותו. אז פעל בזהירות!).

בנוסף, לפעמים אתה מבצע תנועה מסוימת, וקשה / קל לך לבצע אותה, במקרה כזה, באפשרותך להתמקם שונה ביחס למשקל או למקם את המשקל במיקום שונה ביחס אליך, ולתת לעומס ליפול באופן יחסי, על מיקום שונה בשריר שלך. כדי להקשות / להקל על התנועה שלך.

ולמי שכבר מבין דבר מתוך דבר, לא רק שכדאי ומומלץ לאמץ את כל החלקים שבשריר, אלא שכדאי לוודא שזה עצמו יהיה בכל המצבים של השריר. ז"א כי כפי שהסברתי, לדוגמה שריר היד הקדמית, הוא יותר קצר, כאשר הכתף מכווצת גם היא. והוא יותר ארוך, כאשר שריר החזה מתוח לאחור. ובמיקומים האלו וגם במיקומים שביניהם, גם שם יש טווחי תנועה של השרירים עצמם, שמומלץ לאמן אותם בפני עצמם כנ"ל.

כמו כן אוסיף, שדרך האימון הזאת, מאפשרת להוסיף המון תרגילים נוספים לגירוי מקסימאלי של השריר ולהתשת השריר. וזאת, על ידי אימון שלו, במיקומים שונים שלו, במצבים שונים שלו, באורכים שונים שלו. וזאת בשונה מאנשים שמבצעים תנועות ספציפיות ושאצלם תמיד קשה לשריר, אבל בדיוק באותה נקודה קבועה בטווח התנועה. או שתמיד אצלם השריר מתאמץ, כשהוא באורך מסוים, ולא במצב של הכי ארוך או הכי קצר. ככה שזה גם מוסיף המון אפשרויות חדשות לתרגילים חדשים ויעילים, באימון.

ועוד טיפ באותו הנושא, באפשרותך לשנות את המיקום שהכי קשה לך בתוך טווח התנועה, לא רק על ידי שינוי של המיקום של המשקל ביחס אליך, אלא גם באמצעות שינוי המיקום שלך / תנוחת הגוף שלך / הזווית של המפרקים שלך / ביחס למשקל. לפעמים אם תשנה טיפה את הזווית של המפרק שלך, ישתנה המיקום הקשה ביותר, שבתוך טווח התנועה.

לדוגמה, בתרגיל pullover cable, אם תשנה מעט את הזווית במפרק האגן שלך, או את הזווית במפרק המרפק שלך, תראה שהמיקום שהכי קשה לך, משתנה, כי ה 90 מעלות ביחס למשקל, ישתנה גם הוא בהתאם.

רק שים לב, שכאשר אתה משנה את המיקום של הגוף שלך ביחס למשקל, גם המשקל עצמו משתנה קצת, בגלל האורך של המנוף של המשקל / המרחק שלך מהמשקל.