זווית הישום של הכוח, מומנט, כח דחיסה, כח משיכה,
זוויות היישום בתנועה, עבודה מול פולי עליון, באיזה חלק המשקל הכי כבד? עבודה סביב
זווית הישום של הכוח,
זווית הישום של השריר מהי
זווית היישום של הכוח ואיך היא משפיעה על האימון? כאשר אדם מבצע תנועה כלשהי במהלך האימון הגופני,
זווית היישום של הכוח משפיעה באופן משמעותי על העומס המופעל על השרירים ועל המפרקים. אליעד כהן מסביר כי כאשר מבצעים תנועה מסוימת, למשל הרחקת כתף לצד עם משקולת, המשקל של המשקולת מושפע מכוח המשיכה המושך אותה כלפי מטה. אך מה שיקבע את העומס האמיתי על השריר ועל המפרק זו
הזווית בין הכוח (המשקולת או הכבל) לבין הזרוע שמבצעת את התנועה. באיזו נקודה בתרגיל העומס הוא הגדול ביותר? נקודת העומס המקסימלי בתרגיל תמיד תהיה כאשר
זווית היישום היא 90 מעלות. אליעד מסביר זאת עם הדוגמה הבאה: כאשר מרימים את היד לצדדים (הרחקת כתף לצדדים), אם המשקולת נמצאת במנח שבו
הזווית בין הזרוע למשקולת היא 90 מעלות, זהו הרגע שהכי קשה לשריר. הסיבה לכך היא שבנקודה זו כל כוח המשיכה של המשקולת פועל אך ורק בכיוון אחד - מטה. אין חלק של הכוח שמתבזבז על דחיפה פנימה או החוצה, ולכן העומס המלא מופעל על השריר עצמו. מה קורה
בזוויות שונות מ - 90 מעלות? כאשר
הזווית שונה מ - 90 מעלות, חלק מכוח המשיכה או כוח ההתנגדות מתבזבז על דחיפת היד פנימה (דחיסה) או משיכה החוצה (משיכה), ולכן העומס על השריר עצמו קטן משמעותית. לדוגמה, אם היד קרובה לגוף
(זווית של כמעט 0 מעלות), הכוח לא מושך את היד למטה בצורה אפקטיבית אלא רק דוחף פנימה אל תוך המפרק, והעומס יהיה על המפרקים ולא על השריר.
בזווית של 180 מעלות (היד מעל הראש), הכוח דוחף את היד פנימה, ולכן גם כאן העומס הוא בעיקר על המפרק ולא על השריר. כיצד הכוח מתחלק
בזוויות שונות? אליעד כהן מפרט מספר דוגמאות:
זווית של 0 מעלות: הכוח דוחף את המפרקים פנימה ואין כמעט עומס על השריר.
זווית של 45 מעלות או 135 מעלות: חלק מהכוח דוחף את היד פנימה או החוצה וחלק מהכוח פועל ישירות על השריר, ולכן העומס בינוני.
זווית של 90 מעלות: כל הכוח מופנה ישירות אל השריר, ולכן העומס הוא הגדול ביותר. דוגמה לתרגילים שונים והשפעת
זווית היישום בהם אליעד מספק דוגמאות רבות להסברת העיקרון: הרחקת כתף לצדדים: הכי קשה כאשר היד מקבילה לרצפה (90 מעלות). פשיטת מרפקים בפולי עליון (יד אחורית): הנקודה הקשה ביותר תהיה כאשר
זווית הכבל ביחס לזרוע היא 90 מעלות, כי אז שריר הטרייספס עובד בצורה מלאה. כפיפת מרפקים בפולי עליון (יד קדמית): שוב, נקודת הקושי תהיה
בזווית 90 מעלות בין הכבל לזרוע, אז השריר מתאמץ בצורה מקסימלית. כפיפת מרפקים עם משקולת: הקושי המקסימלי כשהמשקולת
בזווית של 90 מעלות מול הזרוע (כשהיד מקבילה לרצפה). כפיפת מרפקים עם כבל שמגיע מלמטה: הכי קשה כאשר היד מקבילה לרצפה (90 מעלות). כפיפת מרפקים עם כבל שמגיע מלמעלה או מאחור: הנקודה הכי קשה תהיה במקום בו
הזווית הכי קרובה ל - 90 מעלות, כי לא תמיד ניתן להגיע ל - 90 מעלות בדיוק, ואז החלק שבו הכי קשה הוא הנקודה הקרובה ביותר ל - 90 מעלות. מה הבדל בין עבודה עם משקולות לבין עבודה עם ... תהיה כאשר הזרוע נמצאת ב - 90 מעלות ביחס למשקולת. לעומת זאת, כאשר עובדים עם כבלים או פולי,
הזווית יכולה להשתנות לפי כיוון המשיכה של הכבל, ולכן אפשר לשנות את נקודת העומס המקסימלי בהתאם למיקום הכבל. לדוגמה, תרגיל כפיפת מרפקים עם כבל מלמעלה ישנה את נקודת הקושי לעומת אותו תרגיל עם משקולת, כי הכבל מושך
מזווית שונה, ולכן יש לשים לב
לזווית המשיכה המדויקת כדי להבין איפה השריר מתאמץ בצורה המיטבית. מהן המשמעויות המעשיות להבנת
זווית היישום? להבנת העיקרון של
זווית היישום יש משמעויות חשובות באימון. למשל, אפשר להשתמש בידע הזה כדי: להגביר את האפקטיביות של האימון על ידי מיקוד בעומס המקסימלי בנקודה שבה השריר עובד בצורה מיטבית. להפחית עומס על המפרקים על ידי בחירת
זוויות שבהן הכוח לא מפעיל לחץ מיותר על המפרק. לשנות את נקודת העומס בקלות על ידי שינוי
זווית הכבל או המנח של הגוף ביחס למשקולת, וכך לעבוד על טווחי תנועה שונים בצורה יעילה. למקד את האימון בנקודות חלשות ספציפיות בתנועה על ידי יצירת מצב בו
זווית הכוח היא בדיוק 90 מעלות בנקודה שבה רוצים לחזק את השריר. אליעד מסכם בכך שהבנת