מה ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ?

אליעד כהן מסביר בהרחבה את ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ. הוא מדגיש שכיווץ שריר אינו בהכרח מעיד על מאמץ, שכן מאמץ אמיתי מתרחש רק כאשר השריר מתכווץ כנגד התנגדות מסוימת, כמו משקל. אם השריר מתכווץ אך אין התנגדות, אז אין מאמץ אמיתי.

לדוגמה, כשבן אדם מרים משקולת בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל בייספס), השריר הקדמי של היד מתכווץ ומתקצר כדי להרים את המשקל שמושך כלפי מטה. במקרה הזה, השריר הקדמי אכן מתאמץ כי הוא עובד נגד ההתנגדות של המשקל.

אך אם אותו אדם מחזיק את המשקל ועושה תנועה הפוכה (פשיטה במרפק), אז למרות ששריר היד הקדמית יכול להיות מקוצר, הוא לא בהכרח מתאמץ. השריר שמתאמץ במקרה כזה הוא דווקא השריר הנגדי, שריר היד האחורית, שמבצע את פעולת הבלימה האיטית של המשקל כשהיד יורדת.

מתי שריר שמתוח מתאמץ?

אליעד כהן מדגיש שלא כל מתיחה של שריר משמעותה שהשריר מתאמץ. מתיחת שריר היא פשוט שינוי באורך של השריר ואינה בהכרח כרוכה במאמץ אמיתי. מאמץ אמיתי קורה רק כאשר יש התנגדות נגדית ברורה שמולה השריר צריך לפעול.

לדוגמה, אדם יכול להרגיש דווקא את השריר שנמתח ולא את השריר שמתכווץ. זה קורה לפעמים כאשר השריר שנמתח הוא תפוס או לא גמיש מספיק, ולכן מרגישים אותו בצורה חזקה יותר. אך חשוב להבין שתחושה זו של כאב או מתיחה אינה מעידה על כך שהשריר הזה התאמץ לבצע את התנועה, אלא שהוא פשוט התארך.

איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל?

כדי לדעת איזה שריר באמת מתאמץ בתרגיל מסוים, אליעד כהן מציע לשאול לאיזה כיוון המשקל או ההתנגדות מושכים אותנו. אם המשקל מושך את היד כלפי מטה, השריר שיתאמץ יהיה זה שצריך לפעול נגד ההתנגדות כלפי מעלה.

לדוגמה:

• אם התנועה היא כפיפת מרפקים (להרים את המשקל), השריר הקדמי של היד מתאמץ כי המשקל מושך למטה והוא צריך למשוך את היד למעלה.
• אם התנועה היא פשיטת מרפקים (ליישר את היד נגד המשקל שמושך כלפי מעלה), השריר האחורי הוא שמתאמץ למשוך את היד למטה.

כלומר, שאלת המפתח היא: "לאיפה ההתנגדות של המשקל לוקחת אותנו?", והתשובה לשאלה זו קובעת איזה שריר באמת מבצע את המאמץ.

מדוע מרגישים לפעמים את השריר הנגדי במהלך תנועה?

אליעד כהן מסביר שבכל תנועה של שריר יש שריר נגדי שזז לכיוון ההפוך. לכן, בזמן תרגיל ייתכן ששני השרירים, גם הראשי וגם הנגדי, ישנו את אורכם (יתקצרו ויתארכו לסירוגין). תופעה זו גורמת לפעמים להרגשה ששני השרירים עובדים.

לדוגמה, במהלך כפיפת מרפקים אפשר להרגיש שהשריר האחורי דווקא הוא זה שכואב או מורגש חזק יותר בסיום התרגיל, למרות שהוא בכלל רק נמתח ולא התכווץ כנגד המשקל. אליעד מדגיש שהכאב בשריר הנגדי נובע בדרך כלל מהמתיחה ולא מכך שהשריר הזה עשה את עיקר המאמץ.

מהו ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי?

אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים:

• מאמץ דינמי
  
  קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת.
• מאמץ סטטי
  
  קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם שמבצע תרגיל עם הידיים אך מרגיש שהרגליים מתאמצות רק כי הוא עומד או מייצב את הגוף.

מאמץ סטטי הוא מאמץ של שריר שמתקצר אך לא זז (אין שינוי ברור באורך השריר בזמן הפעולה). לעומת זאת, מאמץ דינמי הוא כשיש תנועה ממשית ושינוי באורך השריר באופן אקטיבי וברור.

כיצד לנתח נכון תרגילים בחדר כושר?

אליעד מדגיש את החשיבות של ניתוח תנועתי נכון של תרגילים בחדר כושר, ומסביר כיצד לבצע זאת:

• יש לשאול: "לאן המשקל מושך אותי?" האם הוא מושך למטה, למעלה, קדימה או הצידה?
• יש להבין שהשריר שמתאמץ תמיד יהיה זה שמתכווץ בכיוון הנגדי להתנגדות.
• חשוב להפריד בין התחושה שהשריר זז או נמתח לבין העובדה שהוא באמת מתאמץ.

לסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה לדעת איזה שריר באמת עובד בתרגיל היא לשים לב לכיוון ההתנגדות ולהבין ששריר שמתכווץ ללא התנגדות לא מתאמץ באמת. בנוסף, כאב או תחושה בשריר לא תמיד מעידים על כך שהוא השריר הראשי שמתאמץ, אלא לעיתים רק שהוא נמתח.