אז אימון לכשל / להגיע לכשל, פירושו להתאמץ כ"כ הרבה, עד כדי כך, שגם אם יאיימו עליך עם אקדח, לא תוכל לסיים את החזרה שאתה עושה. דהיינו, כשל של השריר. האם זה מומלץ וכדאי?

אז ברור מאליו, שאם תיפצע, זה לא מומלץ ולא כדאי. מה שכן, האם כדאי להתאמץ עד קרוב לכשל? תשובה: תלוי במטרת האימון שלך. תיאורטית, אם נניח יש שריר מסוים שאתה ממש רוצה לחזק אותו, אז כן, תאמן אותו עד כמעט כשל. כמה כשל? כמה שיותר. מה ז"א כמה שיותר. ז"א שמבחינתך תעשה סט אחד לכשל. תנוח, תעשה עוד סט לכשל. וכך הלאה, עד שכמעט יפנו אותך לבית החולים. בהומור כמובן. או במילים אחרות, תבחר אתה את כמות המאמץ שאתה רוצה לדחוף ולאמץ את הגוף שלך.

רק שים לב! באימון לכשל, מצד אחד השריר יותר מתאמץ בקטע טוב, וזה מגדיל את הסיכוי שלו להתפתח ולגדול יותר מהר, מצד שני אתה מגדיל את הסיכוי שלך לפצוע את השריר ושלא תוכל אח"כ להתאמן בכלל, בגלל פציעה.

בנוסף, אתה אח"כ כנראה לא תוכל לאמן את אותו השריר כמה ימים. בנוסף, אח"כ אתה תהיה חייב עוד יותר לאכול נכון + לישון נכון + לא להפעיל את השריר, לתת לשריר לנוח, גם בפעולות יום יומיות, כדי לתת לשריר לנוח להתאושש ולגדול. ככה שאם אתה מודע לכל זה ולוקח את כל זה בחשבון, אז על אחריותך האישית.

כמובן שגם את זה רצוי לעשות מדורג, ובכל פעם למתוח את הגבול עוד קצת. כדי שלא תקרע בטעות שריר וכדי שלא תחטוף דלקת בשריר שתשבית אותך לגמרי.

האם באמת צריך להגיע לכשל כדי לפתח את השריר? תשובה: זה כמו לשאול, האם צריך לעבוד כל היום וכל הלילה כדי לעשות כמה שיותר כסף? שתיאורטית כן, אבל בפועל, לא. לא באמת צריך את זה. אפשר בכל פעם להתאמן קצת, לנוח קצת, ולהתפתח עוד קצת...